בעוד שישראל עשויה לשרוד את האימפקט המיידי של שינוי האקלים בזכות ההתקדמות הטכנולוגית שלה, בתחומי מים, אנרגיה, חקלאות, ומערכות חכמות – הישרדותה לטווח ארוך תהיה תלויה בניהול משאבים משותפים בשיתוף פעולה עם שכנינו. 

אף מדינה לא תוכל לבודד עצמה מהמשבר הצפוי כתוצאה משינוי האקלים, שעלול לכלול המוני פליטי אקלים, או התפשטות של מחלות, למשל. תכנון לאומי, לפיכך, לא יספיק; יש לנקוט בגישה של שיתוף פעולה אזורי כדי להפחית סיכונים אזוריים ולאומיים גם יחד.