OLDER POSTS

פסגת האקלים של האו"ם (Cop26)

students at 2021 Climate March in Tel Aviv
Students at Tel Aviv Climate March holding "Climate justice" signs in Hebrew and Arabic

עדכונים שוטפים מסמנכ"לית מכון הערבה שמשתתפת בפסגה

מנכ"ל מכון ערבה ד"ר טארק אבו חאמד, והסמנכ"לית עליזה מאיו משתתפים בוועידת שינוי האקלים של האו"ם (COP26) בגלזגו כחלק מהמשלחת הישראלית הרשמית. לשבוע השני של הוועידה יצטרף גם ד"ר קלייב ליפקין, מנהל המרכז לניהול מים חוצה גבולות. עקבו אחר הפוסט הזה לקבלת עדכונים קבועים מעליזה מאיו.

יום רביעי, 3 בנובמבר

ביום רביעי נסעתי לאדינבורו לפגישה של נשים העובדות במגזר האנרגיה המתחדשת יחד עם שרת האנרגיה הישראלית קארין אלהרר. אלהרר עוררה סערת תקשורת בינלאומיות בתחילת השבוע, כאשר האו"ם נכשל במתן מענה לשרת ממשלה שמתניידת בכיסא גלגלים .השרה אירחה מפגש אינטימי כהזדמנות לנטוורקינג יחד עם שגרירת ישראל בבריטניה ציפי חוטובלי, כדי לחלוק רעיונות ומחשבות בתחום האנרגיה בישראל, ולדון יחד איתנו על הפגישות ב – COP . העליתי מולן את הסוגיות המעסיקות אותנו סביב גישה לאנרגיה סולארית בשטח C בגדה המערבית, עזה וברשות הפלסטינית.

במקביל השתתף ד"ר טארק אבו חאמד באירוע בביתן המרוקאי ״באזור הכחול״ של הכנס בנושא הAfrican Youth Climate Hub. זוהי קואליציה של למעלה מ-10,000 בני נוער וצעירים אפריקאים אשר עובדים על מנהיגות נוער למען אקטיביזם אקלימי, ומהווים קשר חשוב למכון. בהמשך היום טארק השתתף בישיבה בנושא חינוך והעצמת נוער. בישיבה זאת דנו במחסור של תוכניות לימודים בנושא משבר האקלים בבתי הספר. בשעות אחר הצהריים המאוחרות הוא התראיין לפודקאסט COP26: Sound the Call. של יקיר מנלה, מנכ"ל ארגון חזון, ונייג'ל סאבאג', מייסד ומנכ"ל לשעבר של חזון.

לאחר פגישת הבוקר שלי, חזרתי ל״אזור הכחול״ לדיון מעניין מאוד של ברית הצעירים הסביבתית בהשכלה גבוהה (Youth Environmental Alliance in Higher Education) על מינוף קהילות של מנהיגים עתידיים: שיתופי פעולה, מחקר ועשייה. הפאנל התחיל בשאלה: מהם החסמים המאתגרים ביותר לאופטימיות של סטודנטים/נוער לגבי שינויי אקלים? איך נוכל להתגבר עליהם? החסמים שנדונו כללו את התחושה שאדם אחד לבדו לא יכול ליצור שינוי, והפחד שאולי מאוחר מדי כדי לעשות שינוי. חברי הפאנל הרגישו שגישה מבוססת פתרונות יכולה לעזור, כמו גם, התקדמות אמיתית של מנהיגי הממשלות בCOP26. "כינוס בני נוער במקום אחד הוא כל כך קריטי לבניית מומנטום ויצירת אנרגיה", אמר אחד המשתתפים בפאנל. במכון הערבה אנחנו יודעים שזה נכון ומרגישים שזה מאוד רלוונטי לעבודה שלנו.

סיימתי את היום שלי (לפחות פעם אחת לפני שאני עוזבת) באכילת אוכל רחוב סקוטי טיפוסי – פיש אנד צ'יפס עם בצל כבוש ומשקה תוסס בשם Irn Bru ; כפי שתואר לי על ידי נציגים סקוטים בכנס, הוא בהחלט "טעם נרכש".

יום שלישי, 2 בנובמבר – אנשים הם הסיפור

הסיפור של ההשתתפות שלי בCOP26 לא יהיה שלם עבורי בלי להזכיר את האנשים שנמצאים כאן. קודם כל, יש עשרות אלפים מהם, חוויה מוזרה מאד ואף מטלטלת, אחרי שנה וחצי של מאמצי ריחוק חברתי בזמן מגיפה. לקח לנו כשעה להיכנס לאזור המרכזי של הוועידה, "האזור הכחול", ביום שלישי בבוקר. נדחסנו לאזור קטן יחסית, פסיפס של אנשים מתפתלים לאט , הלוך ושוב, כולם במסיכות, חלקם מחכים בסבלנות, חלקם פחות, מדברים בהמון שפות למכשירים הסלולריים. ובכן, לשוחח עם זרים אקראיים תוך כדי המתנה לכניסה, לאבטחה, לארוחת צהריים, הוא חלק לא קטן מחוויית הCOP שלי. זה נותן הצצה למלאכת החיים של קשת רחבה של אנשים הפועלים בתשוקה ובדאגה למען העולם, במגוון רחב של דרכים, מקצועות וגישות.

השרה תמר זנדברג בCOP26

המשלחת האזרחית הישראלית נפגשה ביום שלישי בבוקר עם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. היא הדגישה את חשיבותו של מפגש פנים אל פנים על פני המפגש הוירטואלי, בכל הדרגות. , תוך ציון ההתקדמות המשמעותית של הממשלה בהצבת יעדים שאפתניים למדינה, היא דנה איתנו בחשיבות העברת "חוק אקלים" בישראל. ד"ר טארק אבו חאמד שאל לגבי שיתוף פעולה אזורי, כאשר פלטפורמת COP היא הזדמנות מצוינת לפגוש שכנים שאולי לא נפגוש אחרת.

לאחר השיחה עם השרה, ד"ר אבו חאמד השתתף בדיון בביתן של האיחוד האירופי, על היוזמה הקפריסאית לפעולת אקלים באזור הים התיכון, ואני הצטרפתי לחלק מסקירה מעניינת על השינוי של מצרים ויעדי "אפס נטו" בתעשיית האנרגיה שלהם.

ב"אזור הירוק" של הכנס נמצאים הדוכנים של כל נותני החסות הארגוניים של הכנס, תאגידי-ענק אמיתיים כמו יוניליוור ומיקרוסופט, כמו גם Scottish Power וכדומה. לצדם בניגודיות מעניינת ניצבים מגוון של ארגונים אזרחיים קטנים יותר, ויוזמות של אנשים שמבצעים עבודה שטח חשובה, כמו EcoSynagogue. דיברתי עם נשים מיוזמת מגדר ושינוי אקלים, קואליציה של עמים ילידים, ונציגים נלהבים מאוד של Save the Children.

מחוץ ל"אזור הכחול" הרשמי הראשי מתאספים מגוון של בני אדם שמנסים לשנות את החברה דרך מחאה יצירתית באמצעות שלטים ותלבושות. חלק מהמסרים הם גלובליים בעוד שאחרים מתמקדים בפעולה מקומית. בכל רגע נתון אפשר למצוא משמר שקט למען כדור הארץ, מחאה למען הצדק הלאומי הפלסטיני, מחאה נגד ניצול הילידים וזיהום נהרות האמזונס על ידי ממשלת בוליביה, מחאה נגד הפקת הפחם של סין, אקטיביזם בנוגע לפעולות אקלים של המרד בהכחדה, ועוד ועוד.

סר דיוויד אטנבורו פנה ביום שלישי בערב למנהיגי העולם כ"סנגורי העם" בוועידה. נאומו שודר על גבי מסכים ברחבי הכנס בשני אתרי המתחם. הוא דיבר בצורה יפה מאד על מה שממשלות צריכות לעשות כעת כדי להתחייב לשינוי מהלך כדור הארץ והאנושות בצורה צודקת, והדגיש ששיתוף הפעולה הינו הכרחי כדי להשיג זאת. "אם בפעולות נפרדת, אנחנו כוח חזק מספיק כדי לערער את היציבות של כוכב הלכת שלנו, בוודאי בעבודה משותפת, נהיה מספיק חזקים כדי להציל אותו."

יום שני, 1 בנובמבר

אחרי שלוש טיסות ביממה האחרונה כדי להגיע מהערבה לתל אביב, ומשם ללונדון ולגלזגו, איני יכולה שלא לתהות, אפילו בהתחשב בקיזוז פחמן, על הקשר בין אחריות אישית לגלובלית.

היהדות מלמדת ש"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". פסגת האקלים מייצגת את התקווה שנציל את העולם כדי להציל חיים ואת כדור הארץ. זו קלישאה אבל יש בה מן האמת.
העבודה של מכון הערבה מתמקדת ביחידים ובקהילות, ברמה המקומית וברמה אזורית חוצת-גבולות. אנו מקיימים שותפויות וקשרים באיזור המיידי שלנו בישראל-פלסטין-ירדן, ועם שותפים נוספים ברחבי המזרח התיכון, איזור הים התיכון, וברחבי העולם.

שותפוּת, חיבור ושיתוף פעולה עומדים בליבת העבודה שלנו. לכן הרגיש מתאים להתחיל את חווית ה- COP26 שלי בארוחת צהריים למשתתפים יהודים בחסות ועד שליחי הקהילות הבריטי, Eco Synagogue, המועצה היהודית של חבר העמים הבריטי, ומועצת הנציגים היהודים של גלזגו, במרכז למורשת היהדות הסקוטית בבית הכנסת ההיסטורי היפהפה בגארנטהיל.
העבודה השוטפת של המכון אינה מתמקדת ברמת המאקרו העולמית. עבורי, הרמה הזו מבלבלת ומרגישה מרוחקת. עם זאת, ברור שעלינו לשמור על ראייה ומחויבות לכל רמות הפעולה. מדינות העולם חייבות להתחייב לצמצום פליטות ולאיפוס פחמן כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית לעלייה של 1.5 מעלות צלזיוס עד 2050; תוך כדי כך, עלינו לזכור ולפעול למען בני האדם, החיות והצמחים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר. העבודה שלנו להסתגלות לשינויי האקלים ובניית חוסן בקהילות מנותקות-רשת חשובה גם כן. המחויבות המוסרית האישית שלי לנושאים אלו משפיעה על הגישה שלי לנושא ברמת המיקרו בחיי האישיים. בעולם המקושר של היום, עלינו להחזיק את המורכבות ולפעול בכל הרמות בחיינו ובעבודתנו.

יום ראשון, 31 באוקטובר

Eliza Mayo and students at 2021 Tel Aviv Climate March

ביום שישי האחרון השתתפתי במצעד האקלים בתל אביב עם סטודנטים ובוגרים של המכון. קיבלתי השראה מהמחויבות והתקווה שלהם לשינוי, לחיים בריאים, טובים וצודקים יותר לכל, מה שהוביל אותי למחשבות על מה ניתן ללמוד מגישות לשינוי האקלים ברמות שונות, לבניית חוסן אקלימי. הסטודנטים שלנו בחרו לצעוד בצהוב, מקושטים בחמניות כסמל הבינלאומי לצדק אקלימי. כמו שהחמנייה עמידה בפני שינויי אקלים, אנו שואפים להגביר את החוסן של מערכות טבעיות ואת זו של האלמנטים הפגיעים ביותר בחברה ובאנושות – אלו שיושפעו רבות משינוי האקלים.

אנחנו טסים היום לגלזגו, ומקווים לחשוף את העבודה הסביבתית חוצת-הגבולות החשובה של מכון הערבה, ללמוד יותר לעומק על גישות אחרות וליזום שותפויות בינלאומיות חדשות במשימתנו להתמודד עם משבר האקלים.

מהו COP26?
בשנת 1992 נחתמה אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים כבסיס לשיתוף פעולה בינלאומי למאבק בשינוי האקלים והפחתת השפעותיו. האמנה עודכנה מאז מספר פעמים, והמדינות החתומות נפגשו 25 פעמים בוועידות הצדדים השותפים (Conference of Parties – COP). בין ה-31 באוקטובר ל12 בנובמבר 2021, יפגשו בגלזגו שבסקוטלנד 196 מדינות ל-COP26, לאחר שהוועידה נדחתה בשנה שעברה עקב מגיפת הקורונה העולמית.
דו"ח שינויי האקלים האחרון של האו"ם מאוגוסט 2021 קבע שפעילויות אנושיות חיממו באופן חד משמעי את כדור הארץ, וששינוי האקלים הוא כעת נרחב, מהיר ומתעצם. עם זאת, נותר סיכוי להמשיך להיאבק בשינוי האקלים על ידי צמצום הפליטות העולמיות ואיפוס פחמן עד 2050. לכן פגישת מנהיגי העולם ב-2021 היא הזדמנות מרכזית לדון בצעדים חיוניים להשגת מטרה זו.
לחצו כאן לשידור חי מהוועידה – COP26.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest