OLDER POSTS

וובינר אקלים ודיפלומטיה סביבתית של מכון הערבה – במסגרת וועידת Stockholm+50

climate diplomacy webinar

שיתוף פעולה חוצה מגזרים וגבולות הוא חיוני ליצירה של עתיד בריא וטוב יותר לכדור הארץ. ביוני 1972, ועידת האומות המאוחדות לסביבת האדם בשטוקהולם סימנה את תחילתו של עידן חדש של שיתוף פעולה עולמי בנושאי הסביבה השונים. 

צמיחה כלכלית, בריאות הסביבה ורווחה אישית לא תמיד נתפסו ככרוכים זה בזה. ועידת שטוקהולם ב-1972 שינתה זאת. במהלך מה שנחשב עד אותו הזמן לפגישה הבינלאומית המובילה בנושא איכות הסביבה, 113 מדינות איחדו כוחות בכדי לאמץ עקרונות לניהול נכון של הסביבה. תוצאות הוועידה – הצהרת שטוקהולם ותוכנית הפעולה למען הסביבה האנושית – עוררו בפעם הראשונה שיח בין כלכלות מתועשות ומתפתחות, והצביעו על הקשר בין סביבה, עוני ופיתוח.

חמישים שנה מאוחר יותר, בתחילת יוני השנה, נציגי המדינות חזרו לשוודיה לוועידת Stockholm+50 ודנו בדרכים לשיתוף פעולה ביניהן כדי לקדם עתיד בר-קיימה. העולם נקט בצעדים משמעותיים בכדי להגן על הסביבה מאז 1972, אבל ברגע זה של משבר אקלימי, Stockholm+50 נועדה להוביל דחיפה חדשה והכרחית למודעות ופעולה סביבתית למחצית המאה הקרובה.

במקביל וכחלק מהוועידה המרכזית בשטוקהולם, הוזמנו ארגונים שונים, וביניהם מכון הערבה, להוביל אירועים העוסקים בנושאי הליבה של הוועידה. וובינר אקלים ודיפלומטיה סביבתית של מכון הערבה התמקד בסוגיות סביבתיות-אקלימיות, ברמה האזורית של המזרח-התיכון, וכן בתובנות מהניסיון שלנו בשיתוף פעולה אזורי, שעשויות להיות מועילות לאזורי סכסוך אחרים בעולם. את הוובינר אירח הפורום לדיפלומטיה סביבתית של מכון הערבה. מטרתו של הפורום, שהוקם ב-2016, היא לשלב הבנה מדעית של שינויי אקלים עם ניתוח פוליטי, כלכלי ואסטרטגי של השפעות לאומיות, אזוריות ובינלאומיות על מנת לצייד את קובעי המדיניות בפעולות וכלי-מדיניות מוכחים. הפרויקטים של הפורום מציעים פתרונות לבעיות סביבתיות קונקרטיות, וכן מדגימים היתכנות ובונים מתודולוגיות ואסטרטגיות שניתנות לחיקוי באתרים נוספים.

climate diplomacy webinar

 

בוובינר לקחו חלק מדענים, חוקרים ופעילים חברתיים – שותפים לדרך ולעבודה שלנו באזור. להלן תמצית הרצאותיהם של שניים מהדוברים, שממחישים היטב את הפתרונות המקיפים שאליהם יש לשאוף בתחום האקלים:

ריבחי שייח, הוא מהנדס שעמד בראש רשות המים הפלסטינית, והיה יועץ מדיניות מים ושיקום עזה במשרד ראש הממשלה הפלסטיני. הוא שוחח עימנו ממשרדו בעזה. ריבחי עמד על המחסור החמור במים בעזה, ועל בעיות איכות המים. עקב מחסור באמצעי טיפול הולמים, שפכים מוזרמים לים וגורמים לזיהום מתמשך של הים ומקורות המים. המחסור באנרגיה בעזה, מחמיר עוד יותר את המצב, ואין די חשמל לצרכי שאיבה והובלה של המים. לדברי ריבחי, פיתרונות טכנולוגיים הינם חשובים, אבל לא מספיקים. יש לקדם פיתרונות עומק למצוקות הכלכליות של עזה, קרי פתיחה של הגבולות למסחר ולתנועה, שיאפשרו שיפור של ההכנסה לתושביה. רק כך תתאפשר התקדמות בתחום ההומניטרי ושיפור במצב התברואתי-סביבתי בעזה.

עלא עובייד, בוגרת מכון הערבה, נולדה במזרח ירושלים. יש לה תואר ראשון במדעי הסיבה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בניהול משאבי מים מאוניברסיטת Cologne. בעבודתה באגודת הגליל, היא מתמקדת בצדק חברתי וסביבתי ובבנייה של חוסן אקלימי בקרב קהילות ערביות בגליל. בהרצאתה עלא תיארה את תהליך העבודה שלה, שמבוסס על הבנה לעומק של הצרכים של קהילות ערביות מוחלשות בתוך ישראל, תוך מעורבות של מגוון של א.נשים בתוך הקהילה. בהמשך, נבנות תוכניות מותאמות, שמטרתן לחזק את הקהילה ולתמוך בחבריה כדי שיוכלו לייצג את עצמם מול המוסדות. השלב האחרון הוא הצגה של הפתרונות ושל תוצאות התוכניות לממשל, ובכך להשפיע על תכנון מדיניות ברמות השונות של המדינה. עלא דיברה על שאיפה לשיוויון בתכנון – כי המצב כיום הוא של חוסר שוויון חמור בין קהילות יהודיות ופלסטיניות בתוך ישראל.

היה לנו הכבוד לקחת חלק בוועידת Stockholm+50 ולתרום מהניסיון שלנו בקידום שיתוף פעולה סביבתי ברמה האזורית והגלובלית!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest