״כדור הארץ

״ימשיך להתחמם״

איך עוצרים את זה?

התשובה בערבה

חיתמו על מכתב לח"כים:

דורשים שינוי כיוון עכשיו!

הצטרפו אלינו בחתימה על מכתב שיישלח אל חברי הכנסת, בו אנחנו תובעים מהם פעולה דחופה ומיידית להתמודדות עם משבר האקלים – בראייה אזורית.

לכבוד חברי הכנסת, הכנסת ה-23, מדינת ישראל

ישנה הסכמה רחבה בקהילה המדעית שמשבר האקלים הוא האיום החמור ביותר על עתיד החיים בכדור הארץ. האקלים משתנה כתוצאה ממעשי האדם וגורם לשינויים מרחיקי לכת במערכות האקולוגיות שתומכות בחיים בפלנטה שלנו.

משבר האקלים, וההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות הנלוות לו, עתיד להשפיע באופן מכריע על כל תחומי החיים. בפרט, המזרח התיכון נמצא בסיכון גבוה להשפעות של שינוי האקלים.

לפיכך, אנו סבורים כי יש לפעול מיד על מנת להתוות מדיניות חדשה לישראל, על-ידי חקיקת חוק אקלים, על בסיס תכנית שינוי כיוון 2020 של התנועה הסביבתית. אנחנו מצפים מכם, ההנהגה בישראל, להתחייב לשינוי כיוון דרמטי בתחומים הבאים: אנרגיה, תחבורה, שמירת טבע, מדיניות עירונית, מזון וחקלאות, חינוך וכלכלה כפי שמפורט בתכנית שינוי כיוון 2020.

לצד המאמצים הפנים-ישראליים, אנו קוראים להאיץ שיתוף פעולה מלא עם שכננו – בפעולות מניעה והיערכות לשינוי האקלים. על ישראל להוביל מדיניות אזורית של התמודדות עם המשבר.

אנחנו מאמינים שהבעיות שאיתם אנו מתמודדים במשבר האקלים הינן מערכיות ויש צורך בשינוי מהותי, ומתחייבת פעולה דחופה. למען הווה ועתיד בר קיימא לכולנו, אנו קוראים לכם לפעול עכשיו.

בתקווה,


דוד לרר
מנכ"ל, מכון הערבה ללימודי הסביבה



טארק אבו חאמד
מנהל אקדמי והמרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, מכון הערבה ללימודי הסביבה

לחתימה על המכתב:

עקרונות תכנית

שינוי כיוון: 2020

החרפת משבר האקלים מחייבת שינוי כיוון. צריך להכיר בכך שאנחנו במצב חירום. הקהילה המדעית קובעת שחלון ההזדמנות שנותר לנו לעשות את השינוי הדרוש הוא קצר. השינוי חייב להתחיל השנה. גם אצלנו. ישראל צריכה ויכולה לתרום למאמץ העולמי, בין היתר בחדשנות טכנולוגית ובפתרונות חברתיים יצירתיים.

במרכז ההחלטות שצריך לקבל עומד עיקרון פשוט: פחות פליטות ויותר ספיגה של גזי חממה. משמעות ההחלטות שצריך לקבל איננה ויתור על חיים טובים אלא – בדיוק להיפך – התקדמות לחיים יותר טובים. הדרך להתמודדות עם משבר האקלים עוברת דרך שינוי החיים שלנו לטובה כאן ועכשיו, כפי שאומר דו"ח ה- OECD מספטמבר 2019.

איך זה נראה במציאות?

שינוי כיוון באנרגיה: לא החלפה של התלות בפחם בתלות בגז – אלא מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת. אנרגיה מתחדשת מצמצמת זיהום אוויר וגם חוסכת כסף. אפשר לייצר אותה על גבי בנינים, מחלפים ושטחי חקלאות מתאימים – תנו לשמש גג. אנרגיה מתחדשת יכולה להיות מנוע לפיתוח הפריפריה (למשל צפון הנגב – בשטחי הערים, המועצות המקומיות והכפרים הבלתי מוכרים) ולחדשנות טכנולוגית ברמה עולמית בתחום אגירת אנרגיה, הולכתה וניהול הביקושים. גם מטעמי ביטחון ובטיחות, אנרגיה מתחדשת מבוזרת עדיפה על תלות באסדות גז בודדות. דרוש לנו גם חסכון באנרגיה והפחתת ביקושים, כי גם בתחום האנרגיה חבל על כל טיפה.

שינוי כיוון בתחבורה: במקום העמקת התלות ברכב הפרטי – תלות שיוצרת פקקים הולכים וגדלים ועולה כסף ועצבים – דרושה העדפה אמיתית לתחבורה ציבורית, להולכי רגל, ולרוכבי אופניים. קודם כל – לתת את המשאב הציבורי שנקרא כביש לשימוש הציבורי של אוטובוסים ומיניבוסים וליצור רשת של נתיבי תחבורה ציבורית, תוך העדפתה גם ברמזורים ובצמתים. צריך להבטיח תחבורה ציבורית נוחה, מהירה ואמינה בכל מקום ובכל זמן. להעביר אותה במהירות לחשמל, לחברה להולכי רגל ולקדם תחבורת אופניים.

שינוי כיוון ביחס למערכות הטבעיות: לשמור על הטבע כדי שהוא ישמור עלינו. המערכות הטבעיות הן המפחיתות הכי אפקטיביות של גזי חממה והן חיוניות לחיים שלנו בכל מישור: למזון, למים לאוויר. הכחדת מינים מאיימת גם על יכולתנו לספק צרכים החיוניים לנו. לפיכך, הגנה על המערכות הטבעיות צריכה להיות קו מנחה בכל ההחלטות שמתקבלות.

שינוי כיוון בחקלאות ובתזונה: קידום חקלאות מקיימת שתתרום להפחתת גזי חממה ותיצור מזון בריא ומזין יותר. קידום מדיניות תזונה שתצמצם נזקים סביבתיים ופגיעות בריאותיות באמצעות סבסוד מזון בריא,  הפחתת התזונה מהחי וצמצום בזבוז המזון.

שינוי כיוון בעיר: במקום לתכנן ולבנות עוד פרוורי שינה תלויי רכב פרטי – התחדשות של הערים, והפיכתן לירוקות ולידידויות לבני אדם, להולכי רגל ולרוכבי אופניים, עם עצים, עם צל, עם עירוב שימושים, עם בניה ירוקה.

שינוי הכיוון מחייב התגייסות של מערכות החינוך, מוסדות המדינה והשלטון המקומי, תוך יצירת  שותפויות רחבות בחברה האזרחית ובמגזר העסקי.

דרוש שינוי גם במנגנונים הכלכליים: פחות מיסים על עבודה – יותר מיסים על זיהומים. יותר השקעות ירוקות של המדינה, מוסדות הציבור, קרנות הפנסיה וההשתלמות – ואפס השקעות וסובסידיות להרס הסביבה. המעבר לכלכלה של בטחון סביבתי וחברתי חייב בעצמו להיות צודק. דרושות מערכות של הסבה מקצועית ורשתות של ביטחון חברתי עבור כל מי שעלול להיפגע מהשינוי.

זה שינוי הכיוון שדרוש לנו, זה המצפן שצריך להנחות אותנו מעכשיו בכל ההחלטות והפעולות. בשנת 2020 אנחנו ניאבק כדי שהוא יעוגן בחקיקה חזקה ואפקטיבית, בהחלטות של השלטון המקומי, של המגזר העסקי ובמגוון פעולות ויוזמות של הציבור.

Subscribe

* indicates required
דילוג לתוכן