ד"ר אורן הופמן התמנה למנהל המרכז לחקלאות בת-קיימא במכון הערבה

ד"ר אורן הופמן: אורן גדל ממש כאן בקיבוץ קטורה, והוא מעולם לא חשב על אקולוגיה בילדותו: "כשגדלתי, פשוט קראתי לזה טבע." אהבתו לחיק הטבע והחשיפה לחקלאות בילדותו, הובילו את אורן ללמוד תואר ראשון בחקלאות באוניברסיטה העברית. עם זאת, בחייו המקצועיים לאחר התואר, אורן שאף לגבש תפיסה יותר הוליסטית, ממוקדת טבע, במקום להתמקד רק באמצעי ייצור, יבולים ורווחיות. על כן, לאחר שסיים את התואר בחקלאות החליט להמשיך לPhD באקולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. עם סיום הדוקטורט שלו ב-2016, הוא פנה לפוסט-דוקטורט ב-UC Davis, שם חקר כיצד פרקטיקות חקלאיות שונות משפיעות על בריאות הקרקע והסביבה. החזרה מקליפורניה לקיבוץ קטורה והצטרפותו למרכז לחקלאות בת קיימא, מהווה עבור אורן סגירת מעגל. 

בשנים הקרובות המרכז יתמקד במספר פרויקטים ויוזמות מעניינים, וביניהם:

• גן המקלט למינים בסכנת הכחדה, שהוקם על ידי ד"ר סולווי, המקדם מאמצי שימור של מינים נדירים, בשיתוף רשות הטבע והגנים.
• Agrivoltaics– חיפוש אחר יבולים מתאימים, חסכוניים בקרקע לגידול לצד ומתחת לפנלים פוטו-וולטאיים – בשיתוף המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה של המכון.
• בוסתן עצי המרולה. המרולה, עץ פרי נשיר שמקורו באפריקה, הוכיח עמידות רבה בסביבה הצחיחה של דרום הערבה. לפרי המרולה זרעים גדולים במיוחד, ואורן מתלהב מהאפשרות לייצר מהם שמן יקר ערך.

ד"ר איליין סולוויי: הדרך של איליין למכון הערבה הייתה בהחלט מעניינת. איליין נולדה וגדלה בארה"ב ולאחר שסיימה תואר בגַנָנוּת,  החלה את הקריירה שלה בגיזום ובטיפוח של עצים.

איליין החליטה לעלות לישראל בשנת 1971. "בישראל היו אז רק שני מיליון אנשים, והדברים היו די פרימיטיביים", נזכרת איליין בחיוך. השנים הראשונות שלה בארץ היו לא פשוטות – היא חיה ברמת הגולן, ובעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בילתה זמן לא מבוטל במקלטים. היא גם חלתה בדלקת ריאות במספר הזדמנויות בגלל תנאי החורף הקשים. בייאושה למצוא מזור, רופא נתן לה עצה משנה-חיים (ואולי מצילת חיים): סעי לדרום. מאז היא לא הביטה לאחור.

לדבריה, כשהגיעה לקיבוץ קטורה היו בו רק 13 עצים. בשנים הראשונות, היא ניסתה לגדל את כל מיני העצים שהצליחה להשיג – למעלה מ-500 לפי חשבונה – אולם עבור הרוב המכריע של העצים, מליחות המים הגבוהה בערבה לא אפשרה להם לשרוד יותר מ-7- 8 שנים. כשנשאלה על הישגיה, ציינה איליין כמה פרויקטים מרכזיים:

• פרויקט ארגניה (מטע עצי ארגן), שעבר מכשולים רבים, כולל אובדן מוחלט של כל העצים בשלב מסוים. אך איליין זכתה לראות את הפרויקט מתאושש לאחר שהשיגה 1,000 זרעים נוספים ממרוקו.
• ההצלחה המסחרית של מטע התמרים של קיבוץ קטורה, בו עבדה איליין עד שנת 1985.
• התמרים העתיקים –  איליין זכתה להערכה בינלאומית כשהצליחה להנביט גלעין תמר בן 2,000 שנה שנמצא במהלך חפירות מצדה באמצע שנות ה-60. העץ שצמח מגלעין זה נקרא כיום "מתושלח".
• מגרשי החנייה של נמל התעופה רמון – לאחר שאחרים נכשלו, איליין התבקשה לקחת על עצמה את נטיעת כל העצים והשיחים בחניונים של נמל התעופה. היא שתלה שילוב של עצים שחקרה בקפידה בעבר, והצליחה במשימה.

כשנשאלה האם היא שמחה שעלתה לארץ, איליין הייתה חד משמעית: "אני בכלל לא מתחרטת שעברתי לכאן", אמרה. "אני גאה שעליתי לארץ, ואני גאה שעברתי לערבה". איליין תמשיך לעבוד במרכז לחקלאות בת-קיימא כחוקרת אמריטה, בשיתוף פעולה עם אורן ונוח מרטינסן (מנהל התפעול של המרכז). ברור שאיליין מהווה מנטורית מצוינת ומודל לחיקוי עבור אורן – ואנו שמחים מאוד שהוא יוביל מעתה את המחקר במרכז לחקלאות בת-קיימא במכון הערבה.