ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה
השבוע תיפתח ועידת האקלים ה-28 של האו"ם (COP28) בדובאי, שתימשך שבועיים ימים. כמו בשנים הקודמות, ולמרות המלחמה המתמשכת, תצא משלחת לייצג את מכון הערבה בוועידה. המשתתפים מטעם המכון יהיו ד"ר דוד לרר, מנהל הפיתוח הבינלאומי, פריד מחאמיד, מהמרכז לניהול משאבי מים חוצי-גבולות, אנג'לינה הייל, מתמחה בתחום הדיפלומטיה הסביבתית, ואנוכי.
הוועידה השנה היא ייחודית מכיוון שהיא תדגיש את התפקיד של הסביבה בבניית גשרים בין לאומים. כמו כן, ישנן ציפיות שהוועידה תפעל ליישום ההמלצות של הוועידה הקודמת, קרי ההבטחות לבניית מנגנונים שיאפשרו למדינות מתפתחות להתמודד עם היערכות לשינוי אקלים (אדפטציה) והפחתת פליטות (מיטיגציה). אופן היישום של ההמלצות הללו בוועידה השנה, יעצבו את האופן שבו מדינות העולם המתפתח יתמודדו עם אתגרי שינוי האקלים בשנים הבאות. כמו-כן, ישנה חשיבות מיוחדת לקיום הוועידה במדינה במפרץ הפרסי, והמשלחת שלנו שמה לה למטרה לבנות שיתופי פעולה אקדמיים ומדעיים עם מדינות המפרץ, במיוחד לאור מחוייבותה של איחוד האמירויות לפעולות אקלימיות.
הייצוג שלנו בוועידה מושפע מאוד מהמלחמה. במקור התכוונו לצאת במשלחת גדולה, ביחד עם שותפינו הפלסטינים והירדנים, בכדי להמחיש את שיתוף הפעולה שמתקיים במזרח התיכון בנושאי משבר האקלים. רצינו להראות לעולם ששיתוף הפעולה קורה, ושהוא אפשרי. כעת המשימה שלנו היא להראות ששיתוף הפעולה הזה הוא הכרחי יותר מתמיד. מכיוון שהשותפים שלנו לא יוכלו להצטרף אלינו לוועידה, אנחנו נציג את האתגרים המשותפים לנו.
מטרה חשובה נוספת שעומדת לנגד עיננו היא לדון "ביום שאחרי" המלחמה. בשנים האחרונות מכון הערבה מפתח מספר פרויקטים, המדגימים ומיישמים היתכנות של חלופות למצב הקיים בתחום התשתיות והאנרגיה. הפרויקטים הללו תוכננו ויושמו כולם בשיתוף פעולה חוצה-גבולות, ועליהם נמנים בין השאר, מכשירים לייצור מי שתייה וטיפול בשפכים ברצועת עזה, שחלקם ממשיכים לעבוד בדרום הרצועה גם במהלך המלחמה. ברור כעת שיהיה צורך דחוף בפתרונות בני-קיימא בתחום התשתיות בעזה. ייצור מי שתיה, טיפול בשפכים, ייצור אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה – המחסור האקוטי בכל הטכנולוגיות הללו גבר מאוד בעקבות המלחמה. אני מקווה שתשתית האמון שבנינו – הקשרים המתמשכים שלנו עם שותפים ואנשי מקצוע בעזה, אפילו בימים אלו – מאפשרת לא רק יישום מוצלח של פרויקטים סביבתיים בקהילות, אלא יאפשרו גם את המשך שיתוף הפעולה לאחר המלחמה.
בעוד שבישראל ובעזה מתנהל מתווה הפסקת האש ושחרור החטופים, האירועים הקשים והטראגיים של השבועות האחרונים מחדדים עבורנו את העובדה שאין פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשביל לבנות שלום, יש להתחיל בבניית אמון ושיתוף פעולה, הידברות ורב-שיח, הקשבה ויכולת הכלה של נרטיבים מרובים ומורכבים. זהו המוצא היחיד מהסכסוך המדמם שבו אנחנו שרויים. אנחנו חייבים להמשיך ולעבוד ביחד, ולנהל בשיתוף פעולה את המשאבים הסביבתיים המשותפים לישראל ולפלסטינים, כדי להבטיח צדק אקלימי וביטחון לכל יושבי הארץ.
