השבוע התקבלה הבשורה הקשה מנשוא על זיהוי גופתה של חברתנו האהובה ויויאן סילבר. עד כה חשבנו שויויאן נמצאת בין החטופות בעזה, אולם כעת אנחנו יודעים שנרצחה בביתה שבקיבוץ בארי, ביום שבת ה-7 באוקטובר.
ויויאן היתה שותפה לדרך השלום, חברה של רבים מאיתנו, מנהיגה ומודל לחיקוי לפעילי שלום רבים. ויויאן לא רק דיברה על השלום, היא תמיד פעלה בכל מרצה כדי להשיג אותו. אמש הובאה ויויאן למנוחות, בקיבוץ גזר שבו התגוררה בעבר. "חמאס לא רצח את החזון שלך. אי אפשר להרוג את החמלה, האנושיות, הסולידריות והשאיפה לחיים בטוחים", ספדה לה חברתה, פעילת השלום גדיר האני.
את חייה הקדישה ויויאן למען פמיניזם, שלום ודו-קיום. בכל מקום זרעה שותפות ותקווה. במשך 15 שנה היתה מנכ"לית שותפה במכון הנגב, ובארגון אג'יק שצמח ממנו. היתה בין מקימות הארגון "נשים עושות שלום", חברת הנהלה בארגון "בצלם", ומשתתפת פעילה בשלל יוזמות שלום נוספות: קול אחר, המגדלור, ועוד. היא הגדירה את עצמה כציונית על תנאי: תומכת בקיומו של בית לאומי לעם היהודי, כל עוד הוא מאפשר מימוש הגדרה לאומית וחיים בכבוד ובטחון לעם הפלסטיני. בשנים האחרונות הסיעה פלסטינים מעזה ומהגדה המערבית לבתי חולים בישראל במסגרת ארגון "בדרך להחלמה".
ויויאן חיה באמונה שהשלום הוא בר השגה, וכי אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי, ללא אופק מדיני. היא נרצחה בפרץ מבעית של שנאה ואכזריות. בת 74 במותה.
יהי זכרה ברוך.