החודש בבלוג המנהלים שלנו הפוסט יהיה בפורמט חדש – שאלות ותשובות עם ד"ר טארק אבו חאמד. תהנו!
עם הגיעו של הCOP27 לסיום, נשמח לשאול – מה היו הרשמים שלך מהכנס, ובמיוחד בהשוואה לכנס של שנה שעברה בגלזגו?
"מטרת הכנס בגלזגו היתה לגרום לעולם להתיישר למטרה משותפת של הצבת מגבלה אבסולוטית של C°1.5 להתחממות כדור הארץ. לעומת זאת, השנה היה ניסיון להעמיק עוד יותר, ולהתמודד עם שאלת ה"מנצחים והמפסידים". זאת, על ידי הפניית תשומת לב ותמיכה כספית למדינות שכבר היום סובלות מהשפעות העולם המתחמם, או בשפה של COP27 – "אובדן ונזק" (damages and loss), קרי נזקים כתוצאה משינויים אקלימיים."
ומה היתה החוויה שלך השנה?
"זו היתה חוויה חיובית. מכון ערבה הציג בחמישה פאנלים, הצגנו פרוייקטים בשטח עם שותפים מהגדה המערבית, מירדן וממרוקו. המזרח התיכון הוא אזור קטן עם מדינות קטנות באופן יחסי. רבים ממשאבי הטבע באיזור משותפים, והדבר נכון במיוחד בכל הנוגע למשאבי מים. על כן, שיתוף פעולה אזורי הוא הדרך היחידה להתקדם."
לפי הפאנל הבין-ממשלתי על שינוי אקלים של האו"ם, כדי להגיע ליעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית לC°1.5, צריך להפחית פליטות של גזי חממה ב45% עד שנת 2030. תוכל לדבר מעט על החשיבות של שמירה על מגבלות אלה?
"נהיה מוכרחים לשנות את הדרך שבה אנחנו עושים דברים רבים – את דרך החיים שלנו, את האופן בו אנו מייצרים אנרגיה, ומתכננים ערים. למשל, כיום בישראל אנו תלויים מאוד במים מותפלים. זה אומר שאנחנו צריכים אנרגיה רק בשביל לשתות! דבר זה הופך את המעבר לאנרגיה מתחדשת לדחוף עוד יותר.
התחממות כדור הארץ היא לא בעיה של העתיד הרחוק. אנחנו כבר חווים התחממות של הים תיכון בחלקו המזרחי. האזור כולו חם יותר, רואים היום מינים פולשים באדמה ובים שמעולם לא אכלסו את האזור לפני כן. דמיינו מה יקרה אילו חלקים מהדלתא של הנילוס יוצפו בגלל עליית מפלס הים. אזור זה הוא ביתם של יותר מ-20 מיליון מצרים, ורובם עובדים בחקלאות. לאן הם יילכו? מי יאכיל את מצרים? אירוע כזה טומן בחובו פוטנציאל ערעור גדול, בלשון המעטה."
אתה מתאר תחזית קודרת. יש בה גם נקודות אור?
"אני חושב שהסכם ה"חשמל-תמורת-מים" עם ירדן הוא דוגמה מצויינת לשיתוף פעולה אזורי בונה. תחת הסכם זה ירדן תספק חשמל סולארי לישראל, בעוד שישראל תספק לירדן עוד מים מותפלים. מהלך כזה יגביר את התלות ההדדית בין המדינות, וזה ייתרון, לא חיסרון. מאוד אשמח לראות הסכמים עתידיים כאלה שכוללים את הפלסטינים – ככל שיותר צדדים יהיו מעורבים במערכת האקולוגית הזו, כך ייטב."
בזמנך הפנוי, אם יש לך כזה, מה אתה אוהב לקרוא, ומה אתה ממליץ לקוראים שלנו?
"אני אוהב מגוון. זה נובע האמת מעיקרון מרתק באיסלם – "וואסאטייה" (wasatiyyah) – שמשמעותו הבסיסית היא איזון ומתינות. אני קורא כתבי עת מדעיים ומגזינים כמו נשיונל ג'יאוגרפיק, אך אני גם נהנה מאוד מלקרוא ספרים על ההיסטוריה של האיסלאם והמזרח התיכון. ספר שקשור לאנרגיה שאני ממליץ עליו בחום נקרא Disorder of Science The, מאת Hokikian Jack. הספר מבאר תסבוכות רבות של העולם המודרני דרך חוקי התרמודינמיקה."