למרות העובדה שהממשל האמריקאי הנוכחי מכחיש ששינוי אקלים הוא איום קיומי לאנושות, אזרחים בכל רחבי העולם, במיוחד צעירים, אינם מצויים בהכחשה. שביתות שינוי האקלים, שהובלו על ידי גרטה טונברי, פעילת סביבה בת 16 משבדיה, מתריעות כי שינוי אקלים הוא דבר אמיתי וההשפעה שלו עלולה להיות אף יותר מידית והרסנית ממה שציפינו. דוח האו"ם האחרון על הכחדת מינים הצית סדרה של תגובות גלובליות, והוליד גל חדש של פעילות סביבתית בישראל.
הממסד הישראלי, עם זאת, עדיין רואה איומים קיומיים במונחים של נשקים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים בידיהם של שחקנים אזוריים, כולל קבוצות טרור כמו חמאס וחיזבאללה. הממשלה הישראלית לא מכחישה ששינוי אקלים מתרחש, אבל מאמינה שהיא מוכנה להתמודדות עם אתגרי שינוי האקלים דרך המנהיגות הטכנולוגית שלה בתחומי מים, אנרגיה, חקלאות, ומערכות חכמות.
ההנהגה הישראלית, עם זאת, מחמיצה את העובדה שבעוד שישראל עצמה עשויה להיות חסינה לכמה מהתוצאות הישירות של פלנטה מתחממת, שכנותיה אינן במצב הזה. פלסטין, ירדן, מצרים, סוריה, ואפילו לבנון, שלא לדבר על הארצות במזרח התיכון הרחב יותר, נמצאות כולן בעמדה גרועה מאד להתמודד עם בצורת מתמשכת, יבולים כושלים, אובדן מגוון ביולוגי, התפשטות מחלות, כלכלות כושלות, וחוסר יציבות פוליטי כתוצאה משינוי האקלים. ההתמוטטות הפוליטית, החברתית והכלכלית של שכנותיה של ישראל, בשל השפעת שינוי האקלים על ממשלות שהן כבר חלשות ומושחתות, עומדת בפתח. ובניגוד למה שחושבים אחדים, המצב הזה לא ייטיב עם ישראל.
די להביט על מלחמת האזרחים הסורית כדי להבין זאת. בין גורמיה המרכזיים של המלחמה נמנית הבצורת במזרח, שגרמה להגירה המונית מערבה לעבר מרכזים עירוניים ויצרה תערובת רעילה של עוני, נואשות, התנגשויות שבטיות, ותחרות על משאבים. מלחמת האזרחים הסורית אולי שללה מסוריה את מעמדה כאיום גיאופוליטי רציני לישראל, אבל היא הביאה עימה נוכחות צבאית רוסית ואיראנית ויצרה עימות פוליטי שהביא את ישראל קרוב יותר למלחמה בגבולה הצפוני עם סוריה ממה שהייתה מאז מלחמת יום כיפור. זרם הפליטים לגבולות ישראל הבאים כדי לחפש אוכל, טיפול רפואי והגנה מבשר על העתיד: אלפים הגיעו לגבול הישראלי עם סוריה ברמת הגולן, וישראל הייתה מסוגלת להציע תגובה הומניטרית כשסיפקה להם אוכל, מים, טיפול רפואי, והגנה מיידית מאלימות המלחמה, לפני ששלחה את הפליטים חזרה לסוריה. מה היה קורה עם המספרים לא היו אלפים אלא עשרות אלפים או מאות אלפים או מיליונים?
בכל שבוע במשך למעלה משנה, אלפי צעירים פלסטינים נואשים מסכנים את חייהם כדי למחות בגדר המפרידה בין עזה וישראל. המפגינים בגדר מייצגים שבריר אחוז משני מיליון התושבים בעזה הסובלים ממחסור במי שתייה, בחשמל, בביוב, בתזונה מתאימה ובשירותים רפואיים. מחקר שנערך לאחרונה על ידי אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עם אקו-פיס קבע כי אם המחסור הנוכחי של תשתיות ושירותים חברתיים לא יטופל, מגיפות יתפשטו בעזה ויאיימו על ישראל. מה תהיה תגובתה של ישראל להתמוטטותה של עזה כשלא אלפי פלסטינים נואשים יופיעו בגדר, אלא עשרות אלפים, מאות אלפים, או מיליונים?
התמוטטות אזורית בגלל השפעת שינוי האקלים והאופן בו לממשלות המקומיות אין את הכלים כדי להתמודד עם אתגרים אלה היא איום קיומי על ישראל. ירדן, שמחזיקה בגבול הארוך ביותר עם ישראל, היא אחת מהמדינות הסובלות ממצוקת המים הגדולה ביותר בעולם. בגלל ירידת כמות המשקעים המתמשכת באזור, מקורות המים של ירדן מתייבשים במקביל לקליטת מיליונים של פליטים מסוריה ועירק בעשורים האחרונים. כלכלתה של ירדן חלשה, ולפיכך היציבות שלה מאוימת. אם החברה הירדנית מתמוטטת לכדי מלחמת אזרחים בגלל תחרות על משאביה המצומצמים של ירדן בעקבות זרם הפליטים, האם האינטרסים של ישראל ייהנו מכך או ייפגעו?
ישראל חייבת להסתכל על עצמה ועל האזור בו היא נמצאת בעיניים רעננות. הפרדיגמה של ישראל כמבצר הבונה חומות ומקים מחסומים, דואג לצרכיו שלו כי איננו יכול לסמוך על אחרים, אינה פתרון בר קיימא בעולם מתמוטט. אפילו סרט המדע הבדיוני מ-2013, מלחמת העולם Z , הכיר בכך שאסטרטגית הטירה של ישראל יכולה להחזיק מעמד רק לזמן מה. הדרך היחידה בה ישראל יכולה להתמודד עם האיום הקיומי של התמוטטות אזורית היא לערוך שינוי פרדיגמה. ישראל חייבת לעבור מבידוד אזורי למנהיגות אזורית.
עוצמתה המדעית של ישראל בתחומי המפתח של מזון, מים ואנרגיה, מציבה אותה בעמדה מתאימה ליטול תפקיד מנהיגותי בין שכנותיה הקרובות ובאזור המזרח התיכון הרחב יותר בכלל. דרך החידושים הטכנולוגיים שלה, ישראל הופכת את עצמה לחסינה למחסור במים, כישלון יבולים, גרעון אנרגטי וסיכונים בריאותיים. ישראל יכולה לחלוק את הידע והניסיון שלה עם שכונותיה בתקווה לייצב את האזור ולמנוע קריסה אזורית. הנתיב למהפכה טכנולוגית, חברתית וכלכלית באזור, עם זאת, עובר דרך הפלסטינים. הפלסטינים מחזיקים את המפתח לאפשרות שישראל תיקח על עצמה תפקיד מנהיגות באזור אבל הפלסטינים לא יעשו זאת מבלי שיש להם אופק מדיני. הפלסטינים עשויים גם הם לראות את האיום המתקרב של התמוטטות אזורית, אבל הם מוכנים לטבוע ולקחת את כולם איתם אם הם לא משיגים את השאיפות הלאומיות שלהם. הם הוכיחו שוב ושוב שהשאיפות הלאומיות שלהם קודמות לכל שיקולים מעשיים, וממשלות ישראל וארצות הברית הן נאיביות אם הן חושבות אחרת.
בעוד שישראל עשויה לשרוד את האימפקט המיידי של שינוי אקלים בזכות ההתקדמות הטכנולוגית שלה, הישרדות לטווח ארוך תהיה תלויה בניהול משאבים משותפים בשיתוף פעולה עם שכנינו. הדרך היחידה שבה ישראל יכולה להתמודד עם האיום הקיומי של קריסה אזורית ששינוי האקלים מציב בפניה, היא שינוי פרדיגמה ממנטליות של מבצר לגישת מנהיגות אזורית, והפלסטינים הם היחידים שיכולים לתת לישראל רשות לקחת על עצמה את תפקיד המנהיגות הזה.
מאת: דוד לרר, מנכ"ל, וד"ר דבורה סנדלר, יו"ר הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית