מהלימודים לעשייה בשטח – הרוח של מכון הערבה מלווה אותי לאורך כל הדרך

פריד מחמיד - בוגר מכון הערבה משנת 2015-2016. בן 33, במקור מהעיירה הציורית אום אלפחם, גר עכשיו בעומר. מחנך בחברה הבדואית בנגב , מומחה לבריאות ציבור סביבתית ומוביל שיתופי פעולה חוצי-גבולות.

כשסיימתי את הלימודים במכון וחזרתי ל"עולם האמיתי", שאלה אחת בערה בי ולא נתנה לי מנוח: איך אוכל ליישם את כל מה שלמדתי בערבה בחיים האמיתיים, בקהילה שלי ובחיי האישיים? התחבטתי רבות בשאלה הזו ואני ממשיך לתהות עליה בכל בוקר כשאני ניגש לשגרת היומיום שלי. אך לשמחתי, בשנים האחרונות הצלחתי סוף סוף למצוא את האיזון בין מה שלקחתי מהמכון לבין חיי האישיים: בחרתי להקדיש את הקריירה שלי לקידום קיימות, אקולוגיה, שמירת סביבה ופרמקלצ'ר באזור הנגב. עבדתי בבית ספר חקלאי ייחודי, הראשון מסוגו בעולם שמיישם את חמשת מימדי הקיימות כפי שהגדירה אותם המעבדה הבינלאומית לקיימות: חומר, כלכלה, חברה, רוח וחיים. עבדנו עם האוכלוסיה הבדואית בנגב וסייענו לתלמידים, מורים ופעילי סביבה מקומיים ברכישת ידע וכלים ליישום עקרונות מקיימים. עשינו זאת על ידי למידה בשטח (בחוות בית הספר) בנושאים כמו פרמקלצ'ר, גידולים אורגניים, מיחזור ומיחדוש חומרים. הצלחנו להכניס את השדה גם לתוך קירות הכיתה, בכך שליוינו את התלמידים בתכנון ויישום פרוייקטים סביבתיים שונים העונים על הצרכים המגוונים של בתי הספר.

עשייה חינוכית-סביבתית בנגב ובערבה

בשנה החולפת זכיתי להשתתף בשפע של פרוייקטים וניסויים סביבתיים מרתקים, ותמיד שאפתי לשלב בכל אחד מהם את רוח מכון הערבה. כך למשל, אחד הפרויקטים שאני עובד בו נקרא "נווה דו-קיום – מתחברים לשורשים", פרויקט שבמסגרתו תלמידים בדואים מתעדים את רזי הרפואה המסורתית הבדואית המתבססת על צמחי מרפא מדבריים. זהו עולם שלם שעבר בעל פה בין הדורות, וללא התיעוד הוא ילך ויעלם. החלק השני של הפרויקט כולל שיתוף פעולה עם תלמידים יהודים מהערבה התיכונה. יחד, התלמידים בוחנים את צמחי המרפא המדבריים מהפרספקטיבות של שני העמים ולומדים כיצד להפיק מהם תועלת לטובת הכלל. 

הפרויקט המרכזי השני שאני מעורב בו עוסק בחינוך חוצה גבולות במרכז Makers ערבה (מרכז המדע לילדים ונוער בערבה). תלמידים ומורים משני צידיו של ים המלח, הישראלי והירדני, וכן תלמידים מהנגב והערבה (יהודים ובדואים) בונים יחד תכנית לימודים מדעית-סביבתית חוצה-גבולות, שמטרתה לענות על הצרכים השונים של כלל הקהילות באזור. 

הפרויקט השלישי נקרא "תכנית הלימודים למנהיגות אקלים" והוא פרי שיתוף פעולה בין מכון הערבה, הפקולטה לחינוך באוניברסיטת הארוורד ובית ספר מקיף חדש בכפר אום-בטין, בוא אני עובד. זהו ניסיון ראשון מסוגו ליישם תכנית לימודים סביבתית בבתי ספר: בימים אלה אני מוביל את הפרויקט עם קבוצת נוער שצפויה לערוך מחקר סביבתי מעמיק על תופעת שינויי האקלים והשפעותיה.

פתרונות בתחום המים

בנוסף, בית הספר שלנו משתתף בתכנית ה-ISDG (Israel Sustainability Development Goals) של האו"ם, הכוללת 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא ברחבי העולם. הפרויקט שאני מוביל יחד עם קבוצת נוער למנהיגות סביבתית נקרא "Wateringa" והוא מתמקד ביעד מס' 6: הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכל. במסגרת הפרויקט אנו מפתחים מערך סיוע לפליטים וקהילות מנותקות-רשת המתגוררות באזורים המדבריים של ירדן. המערך מתבסס על חיבור בין תלמידים מירדן וישראל שמלמדים את הקהילות המקומיות שיטות לטיהור מים בעזרת זרעי עץ המורינגה.

כיום אני שותף לפרויקט שעוסק בבריאות הציבור – "MERC-Cov19". הפרויקט, בניהולו של ד"ר קלייב ליפקין, ראש המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות במכון הערבה, מתמקד בזיהוי החומר הגנטי של נגיף הקורונה בשפכי ביוב באגן הניקוז של נחל חברון, בעיקר אלו המוזרמים מכפרים בדואים. זהו פרויקט חשוב בקנה מידה עולמי שעושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית, מעורבות ציבורית ומדיניות אפידמיולוגית, ומעורבים בו שחקנים ובעלי עניין רבים. מטרתנו היא לקדם שיטות זיהוי יעילות יותר וחודרניות פחות. 

למרות התקופה המאתגרת, השדה שבלבי פורח ומשגשג וכך אני מאחל לבוגרי ובוגרות המכון היקרים, אלו שאני מכיר ואלו שעוד אכיר, שנושאים עימם את הרוח והשליחות של מכון הערבה.

הפיל ש(כבר לא) בחדר,

פריד מחמיד

Fareed Mahameed